ב-20 בכל חודש, יחד עם קצבת הילדים, מעביר הביטוח הלאומי 58 שקל לחשבון חיסכון על שם כל ילד שזכאי לקצבה. זה קורה מעצמו, בלי טפסים ובלי בקשות, שנה אחרי שנה ועד גיל 18. רוב ההורים יודעים שהחשבון קיים, אבל מעטים יודעים כמה נצבר בו, איפה הכסף מושקע – ושבקשה אחת באתר הביטוח הלאומי יכולה להכפיל את הסכום שיחכה לילד בסוף הדרך.

התוכנית, “חיסכון לכל ילד”, פועלת מאז 2017, והיא אחד מכלי החיסכון הנוחים ביותר שקיימים בישראל: הכסף מופקד אוטומטית, דמי הניהול מפוקחים, ובגיל 18 או 21 מחכה לילד סכום שיכול לממן לימודים, רישיון נהיגה או חלק מהון עצמי לדירה. ההבדל בין חיסכון שפשוט “קיים” לבין חיסכון שמנוהל נכון יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים לכל ילד – והוא נקבע בארבע החלטות פשוטות.

58 שקל, וזו רק ההתחלה

מ-1 בינואר 2026 מפקיד הביטוח הלאומי 58 שקל בחודש עבור כל ילד עד גיל 18 שזכאי לקצבת ילדים. ההפקדה מגיעה לקופת גמל או לחשבון בנק, לפי בחירת ההורים, והסכום מתעדכן מדי שנה. לצד ההפקדות החודשיות מוענקים גם מענקים בנקודות ציון בחיים, ועל כך בהמשך.

החלטה ראשונה: להכפיל

ההורים רשאים להוסיף לחיסכון סכום זהה – 58 שקל נוספים – שמנוכה מקצבת הילדים, וכך ההפקדה החודשית מגיעה ל-116 שקל. לפי נתוני הביטוח הלאומי, רק כ-63% מההורים בחרו להכפיל. כלומר, יותר משליש מהילדים מקבלים חצי ממה שהם יכולים לקבל.

מה זה אומר בכסף? בהנחת תשואה שנתית ממוצעת של 5% אחרי דמי ניהול, הפקדה של 58 שקל בחודש במשך 18 שנה תצטבר לכ-19,900 שקל. בהכפלה, הסכום יגיע לכ-39,700 שקל – כמעט 20 אלף שקל נוספים, מתוך כסף שהיה מגיע ממילא לחשבון המשפחה. במשפחה עם שלושה ילדים, הפער מגיע לכ-60 אלף שקל.

ההכפלה לא דורשת הוצאה חדשה מהכיס: הכסף מנוכה מקצבת הילדים, כך שבפועל המשפחה מוותרת על 58 שקל בחודש היום כדי לחסוך אותם לילד. את הבקשה אפשר להגיש בכל שלב באתר הביטוח הלאומי, והיא נכנסת לתוקף מהחודש שאחריה. ואפשר גם לבטל אותה בכל עת, למשל בתקופה של קושי כלכלי.

החלטה שנייה: גמל או בנק

ההורים בוחרים אם החיסכון ינוהל בקופת גמל להשקעה או בחשבון בנק. בבנק הכסף נשמר בפיקדון בריבית נמוכה וקבועה יחסית; בקופת גמל הוא מושקע בשוק ההון, עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר לצד תנודתיות. מאחר שמדובר בחיסכון שאינו נזיל עד גיל 18, לרוב הילדים קופת גמל מתאימה יותר – תקופת החיסכון הארוכה מאפשרת לעבור את התנודות בשוק ולהגיע לתשואה ממוצעת גבוהה יותר. חשוב לדעת גם שחיסכון שנפתח בבנק מוגבל יותר באפשרויות המעבר בהמשך.

הורים שלא בחרו כלל לא השאירו את הילד בלי חיסכון: ילד שהוריו לא בחרו עבורו מצורף כיום לקופת גמל במסלול סיכון מוגבר. אבל ברירת מחדל אינה תחליף לבדיקה, וכדאי לוודא שהקופה והמסלול מתאימים.

החלטה שלישית: כמה סיכון

בקופת הגמל אפשר לבחור בין מסלולים ברמות סיכון שונות – מועט, בינוני ומוגבר – ובנוסף מסלולי הלכה ושריעה. בשנים הראשונות של התוכנית הניב מסלול הסיכון המוגבר תשואה שנתית ממוצעת של כ-6.7%, הבינוני כ-3.9% והמועט כ-2.1%. אלה נתונים היסטוריים שאינם מבטיחים דבר לגבי העתיד, אבל הם ממחישים את ההבדל: עבור תינוק שנולד היום, שהחיסכון שלו ייפתח רק בעוד 18 שנה, מסלול סולידי מדי עלול לוותר על חלק משמעותי מהצמיחה.

כשהילד מתקרב לגיל 18, התמונה מתהפכת. אם יש תוכנית ברורה לשימוש בכסף – למשל לימודים בשנה הבאה – ייתכן שנכון להעביר את החיסכון למסלול סולידי יותר, כדי שירידה חדה בשוק לא תפגע בו בדיוק ברגע הלא נכון. את המסלול אפשר לשנות בכל שלב.

החלטה רביעית: מי מנהל

את קופות הגמל בתוכנית מנהלות כמה חברות, ודמי הניהול מפוקחים. ובכל זאת, יש ביניהן הבדלים בתשואות לאורך השנים. לפני שבוחרים, או כשבודקים חיסכון קיים, כדאי להשוות את התשואות של אותו מסלול בגופים שונים לאורך כמה שנים – ולא רק בשנה האחרונה.

מענקים, ומתי מושכים

לצד ההפקדות החודשיות, הביטוח הלאומי מעניק לילדים שנולדו מ-2017 ואילך מענק של 291 שקל בגיל 3, ומענק נוסף של 291 שקל בגיל בר או בת המצווה. מגיל 18 אפשר למשוך את הכסף באישור הורה, ומגיל 21 החוסך רשאי למשוך אותו בעצמו. מי שמחכה עד גיל 21 בלי למשוך מקבל מענק נוסף של 582 שקל, ועל הרווחים ינוכה מס רווחי הון בעת המשיכה.

ויש נקודה אחת שכדאי לזכור: בגיל 18 הכסף כבר שייך לילד, לא להורים. השיחה המשפחתית על השימוש בו – לימודים, דירה או המשך חיסכון – היא חלק מהחינוך הפיננסי, ולא פחות חשובה מהסכום עצמו.

אפשר לחסוך גם יותר

התוכנית מוגבלת לסכומים קבועים, ומשפחה שרוצה לחסוך יותר יכולה לפתוח לצידה חיסכון נפרד – למשל קופת גמל להשקעה או פוליסת חיסכון – ולהפקיד בו סכום חודשי נוסף. גם 100 או 200 שקל בחודש, לאורך 18 שנה, מצטברים לסכום משמעותי.

את פרטי החיסכון הקיים – הגוף המנהל, המסלול והסכום שנצבר – אפשר למצוא באתר הביטוח הלאומי או במערכת “הר הכסף” של משרד האוצר. מומלץ לבדוק פעם בשנה, למשל ביום ההולדת של הילד, שהמסלול עדיין מתאים לגילו ולתוכניות המשפחה. זו אולי מתנת יום ההולדת היחידה שלא עולה שקל.

החישובים בכתבה נועדו להמחשה בלבד. התשואה בפועל עשויה להיות שונה, ואינה מובטחת.