נניח שבחשבון העו”ש שלכם יושבים 100 אלף שקל. אולי זה הכסף לשיפוץ המטבח בשנה הבאה, אולי המקדמה לרכב, ואולי סתם כרית ביטחון שנבנתה לאט. הכסף לא הולך לשום מקום, וזו בדיוק הבעיה: הוא לא מרוויח שקל, ובכל שנה הוא קונה קצת פחות.

ישראלים רבים מחזיקים סכומים גדולים בעו”ש, ולא תמיד מהזנחה. חלק גדול מהכסף הזה מיועד להוצאה קרובה, ובעליו פשוט לא רוצים לקחת עליו סיכון בבורסה. אלא שבין העו”ש לבין תיק מניות יש כמה חלופות סולידיות, שמאפשרות לקבל ריבית קרובה לריבית בנק ישראל ולשמור על הכסף זמין יחסית. הבחירה ביניהן תלויה בעיקר בשאלה אחת: מתי תצטרכו אותו.

המחיר של לא לעשות כלום

כדי להבין כמה עולה העו”ש, נחזור ל-100 האלף. כשהריבית במשק עומדת על כ-3% בשנה, סכום כזה יכול היה להניב כ-3,000 שקל לפני מס, בלי סיכון משמעותי. בעו”ש הוא יניב אפס. ולא רק זה: אם האינפלציה עומדת על 1.5% עד 2% בשנה, כוח הקנייה של אותם 100 אלף שקל יירד ב-1,500 עד 2,000 שקל. השיפוץ שתוכנן יעלה יותר, והכסף שנחסך יקנה פחות.

פיקדון: ודאות במחיר של גמישות

פיקדון הוא הסכם פשוט עם הבנק: אתם מפקידים סכום לתקופה מוגדרת, והבנק משלם לכם ריבית. היתרון המרכזי הוא הוודאות – הריבית ידועה מראש, והקרן מובטחת על ידי הבנק. יש כמה סוגים: פיקדון בריבית קבועה נותן ריבית ידועה לכל התקופה, פיקדון בריבית משתנה צמוד לפריים ומשתנה עם החלטות בנק ישראל, פיקדון צמוד מדד מגן מפני אינפלציה אבל משלם ריבית נמוכה יותר, ופיקדון עם נקודות יציאה מאפשר למשוך את הכסף במועדים קבועים בלי לאבד את הריבית.

החיסרון הוא הנזילות: ברוב הפיקדונות, שבירה לפני תום התקופה תעלה לכם בריבית או בחלק ממנה. וחשוב לדעת שהריבית שהבנק מציע אינה מחירון קבוע – היא תלויה ביכולת המיקוח שלכם. לכן כדאי לבקש הצעות מכמה בנקים, ולא להסתפק בהצעה הראשונה שקופצת באפליקציה. על ריבית מפיקדון שקלי לא צמוד משולם מס של 15% מהריבית הנומינלית, והבנק מנכה אותו במקור.

קרן כספית: הכסף זמין מחר

קרן כספית היא קרן נאמנות שמשקיעה בנכסים סולידיים וקצרי טווח – בעיקר מלווה קצר מועד של בנק ישראל ופיקדונות בנקאיים – והתשואה שלה עוקבת אחר ריבית בנק ישראל, בניכוי דמי ניהול. היתרון הבולט הוא הנזילות: אפשר לקנות ולמכור יחידות בכל יום מסחר, והכסף מגיע לחשבון תוך יום עסקים.

דמי הניהול בקרנות הכספיות נמוכים יחסית, לרוב בין 0.08% ל-0.22% בשנה, ובכל זאת כדאי להשוות. הפרש של 0.1% נשמע זניח, אבל כשהתשואה כולה עומדת על כ-3%, מדובר בחלק מורגש מהרווח. את הקרן רוכשים דרך חשבון ניירות הערך בבנק או בבית השקעות, ושם כדאי לבדוק גם את עמלות הקנייה והמכירה ואת דמי ניהול החשבון, שעלולים לשחוק את התשואה בסכומים קטנים.

על הרווח בקרן כספית משולם מס רווחי הון של 25% מהרווח הריאלי בלבד – כלומר רק על מה שמעל עליית המדד. בשנים של אינפלציה גבוהה יחסית, שיטת המיסוי הזו עשויה לפעול לטובת הקרן לעומת הפיקדון.

מק”מ: בלי דמי ניהול בכלל

חלופה פחות מוכרת היא לקנות בעצמכם מלווה קצר מועד (מק”מ) – אגרות חוב קצרות שמנפיק בנק ישראל – או אגרות חוב ממשלתיות קצרות. הן נסחרות בבורסה, והתשואה שלהן ידועה מראש למי שמחזיק אותן עד הפדיון. היתרון: אין דמי ניהול שוטפים. החיסרון: צריך לבחור לבד את הסדרה ואת מועד הפדיון, ולשלם עמלות קנייה. למי שמכיר את מסך המסחר, זו חלופה זולה ופשוטה.

אז מה כן נשאר בעו”ש

לעו”ש יש יתרון אחד ברור: הכסף זמין בכל רגע. אבל כמעט שום בנק בישראל אינו משלם ריבית על יתרת זכות בעו”ש, ולכן כסף שנשאר שם לאורך זמן מאבד מערכו. הכלל המקובל אצל יועצים פיננסיים: בעו”ש משאירים את הוצאות החודש. “קרן חירום” בגובה של שלוש עד שש משכורות חודשיות היא רעיון מצוין – אבל גם אותה אפשר להחזיק בקרן כספית, ולא בעו”ש.

שאלה אחת לכל שקל

הדרך הפשוטה לבחור היא לשאול על כל סכום מתי הוא יידרש. כסף בלי תאריך ידוע, כמו קרן חירום, מתאים לקרן כספית: הנזילות היומית מאפשרת לשלוף אותו בכל רגע, והתשואה קרובה לזו של פיקדון. כסף שתצטרכו בתאריך מוגדר – למשל תשלום לקבלן בעוד שנה – מתאים לפיקדון לתקופה מקבילה, או לאג”ח שמועד הפדיון שלה מתאים. כך התשואה ידועה מראש, ואין צורך לעקוב.

וכסף שלא תצטרכו בחמש השנים הקרובות כבר מצדיק מחשבה על השקעה לטווח ארוך – בקרן השתלמות, בקופת גמל להשקעה או בתיק השקעות. חלופה סולידית תשמור עליו, אבל לא תגדיל אותו באמת.

שלוש טעויות נפוצות

הטעות הראשונה היא להשאיר הכול בעו”ש “עד שיהיה זמן לטפל”, ולגלות שעברו כמה שנים. הטעות השנייה, ההפוכה, היא להשקיע במניות כסף שיידרש בעוד כמה חודשים – ולגלות שבדיוק כשצריך אותו, השוק ירד. והשלישית היא לקבל את ההצעה הראשונה של הבנק בלי לבקש טובה יותר.

ההחלטה אינה מסובכת, והיא לא דורשת מומחיות. היא דורשת רק לעצור, לשאול מתי כל שקל יידרש – ולפעול לפי התשובה.

המידע בכתבה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.