נסו להיזכר מתי פתחתם בפעם האחרונה את הדוח השנתי של קרן הפנסיה. לא העפתם מבט – פתחתם וקראתם. אצל רובנו התשובה היא “אף פעם”, והדוח נשאר במגירה או נקבר בתיבת המייל. אלא שבשורה אחת בדוח, זו של דמי הניהול, מסתתר נתון שעשוי לקבוע אם בגיל הפרישה תקבלו עוד אלף שקל בחודש – או לא.

הפנסיה היא לרוב הנכס הכספי הגדול ביותר של משפחה ישראלית, ולפעמים היא שווה יותר מהדירה. ובכל זאת, רבים מקדישים יותר זמן להשוואת מחירים של מכונת כביסה מאשר לבדיקה של הקרן שמנהלת עבורם מיליון שקל ויותר. ההבדל בין דמי ניהול גבוהים לנמוכים נראה זניח – כמה עשיריות האחוז – אבל לאורך 35 שנות עבודה הוא מצטבר למאות אלפי שקלים.

לאן הולך הכסף מהתלוש

כל שכיר בישראל זכאי להפרשות לפנסיה מהמעסיק, וההפרשה המינימלית עומדת על 18.5% מהשכר: 6% מנוכים מהשכר של העובד, 6.5% מפריש המעסיק לתגמולים ועוד 6% לפיצויים. הסכום מופקד מדי חודש בקרן ומושקע בשוק ההון לאורך כל שנות העבודה. רובו נצבר כחיסכון שיהפוך בגיל הפרישה לקצבה חודשית לכל החיים, וחלק קטן ממנו מממן ביטוח – קצבה במקרה של נכות ואובדן כושר עבודה, וקצבה לבני המשפחה במקרה של פטירה.

את הקצבה מחשבים באמצעות “מקדם המרה”: הסכום שנצבר מחולק במקדם, והתוצאה היא הקצבה החודשית. במקדם של 200, למשל, כל מיליון שקל הופך לקצבה של 5,000 שקל בחודש. מכאן החשבון הפשוט, והאכזרי: כל שקל שנשחק בדרך, בדמי ניהול או בתשואה נמוכה, יורד בסוף מהקצבה.

התקרה היא לא המחיר

דמי ניהול הם התשלום שגובה החברה המנהלת על ניהול הכסף, ובקרן פנסיה מקיפה הם נגבים בשני רכיבים: אחוז מכל הפקדה חודשית ואחוז מהסכום שנצבר. לפי הכללים של רשות שוק ההון, הקרן רשאית לגבות עד 6% מכל הפקדה ועד 0.5% בשנה מהצבירה. אבל זו התקרה, לא מחירון קבוע – כל עמית יכול לנהל משא ומתן על דמי הניהול שלו ולקבל הנחה.

בפועל, עובדים שמצטרפים דרך מקום העבודה מקבלים לעיתים קרובות תנאים מוזלים בהסכם קבוצתי. הבעיה מתחילה אחר כך: מי שעבר מקום עבודה, עזב לתקופה או קיבל הנחה מוגבלת בזמן, עלול לגלות שהוא משלם כבר שנים קרוב לתקרה – בלי שאיש טרח לעדכן אותו.

235 אלף שקל במחשבון

כדי להבין כמה זה שווה, ניקח עובד שמפקידים עבורו 2,000 שקל בחודש לקרן הפנסיה במשך 35 שנה, בהנחת תשואה שנתית ממוצעת של 4.5% לפני דמי ניהול. סך ההפקדות לאורך התקופה: 840 אלף שקל. בדמי הניהול המרביים, 6% מההפקדה ו-0.5% מהצבירה, הוא יגיע לפרישה עם כ-1.72 מיליון שקל. בדמי ניהול של 2% מההפקדה ו-0.25% מהצבירה, הסכום יעמוד על כ-1.90 מיליון שקל. ובדמי ניהול של 1% ו-0.15%, הוא יגיע לכ-1.96 מיליון שקל.

הפער בין התרחיש היקר לזול: כ-235 אלף שקל – יותר מרבע מכל מה שהופקד. במקדם המרה של 200, מדובר בקצבה נמוכה ביותר מ-1,100 שקל בכל חודש, לכל שנות הפרישה. ואלה אותן הפקדות ואותה תשואה בדיוק – ההבדל כולו בדמי הניהול.

צעירים וותיקים: מה לבקש

החישוב מגלה גם איזה רכיב חשוב יותר בכל שלב בחיים. בתחילת הדרך, כשהצבירה קטנה, דמי הניהול מההפקדה הם העיקר. ככל שהשנים עוברות והסכום בקרן גדל, דמי הניהול מהצבירה הופכים לרכיב הכבד. לכן עובד צעיר צריך לבקש קודם כל הנחה בדמי הניהול מההפקדות, ואילו חוסך ותיק, עם צבירה של מאות אלפי שקלים, צריך להתמקד בצבירה. הפחתה של 0.1% בלבד על צבירה של מיליון שקל שווה אלף שקל בכל שנה.

לא רק דמי הניהול

דמי ניהול נמוכים הם יעד חשוב, אבל לא היחיד. גם מסלול ההשקעה משפיע על החיסכון, ולעיתים יותר מדמי הניהול. מאז 2016, עמית חדש שלא בחר מסלול מצטרף למסלול תלוי גיל: בגיל צעיר הכסף מושקע ברמת סיכון גבוהה יותר, וככל שמתקרבים לפרישה הוא עובר להשקעה סולידית יותר.

כדאי לבדוק באיזה מסלול נמצא הכסף ואם הוא עדיין מתאים לגיל ולתוכניות. ושווה להציץ גם בכיסויים הביטוחיים: רווק או רווקה בלי ילדים, למשל, יכולים לעיתים לוותר על חלק מכיסוי השארים ולהגדיל כך את החיסכון.

איפה מוצאים את המספר

את דמי הניהול אפשר למצוא בדוח השנתי או הרבעוני שהקרן שולחת, ובאזור האישי באתר החברה המנהלת. דרך נוספת היא מערכת “הר הכסף” של משרד האוצר, שמרכזת את כל החסכונות הפנסיוניים במקום אחד – כולל קרנות ותיקות מעבודות קודמות, שרבים כבר שכחו שהן קיימות.

תוך כדי, כדאי לבדוק אם ההנחה שקיבלתם קבועה או מוגבלת בזמן. בחלק מההסכמים ההנחה ניתנת לשנים הראשונות בלבד, ואחריהן דמי הניהול קופצים אוטומטית. מי שעזב מקום עבודה צריך לבדוק במיוחד, כי לעיתים ההנחה הקבוצתית מתבטלת עם סיום ההעסקה.

שלוש דרכים להוריד את המחיר

הדרך הראשונה, והפשוטה ביותר, היא לבקש. פנייה ישירה לחברה המנהלת, או דרך סוכן ביטוח, מניבה לא פעם הפחתה מיידית – במיוחד כשהצבירה גבוהה, ובמיוחד כשמגיעים לשיחה עם הצעה של חברה מתחרה ביד.

הדרך השנייה היא לעבור קרן. ניוד קרן פנסיה הוא זכות של כל עמית ואינו כרוך בתשלום, אבל לפני המעבר כדאי לוודא שהכיסויים הביטוחיים בקרן החדשה מתאימים ושנשמרת רציפות ביטוחית. והדרך השלישית היא קרן ברירת מחדל: משרד האוצר בוחר מדי כמה שנים קרנות פנסיה במכרז, לפי גובה דמי הניהול, ומי שלא הצליח להשיג הנחה טובה יכול להצטרף לאחת מהן ולקבל תנאים שנקבעו מראש.

עשר דקות פעם בשנה

לא צריך להיות מומחה פיננסי כדי לשמור על הפנסיה. מספיק לפתוח את הדוח פעם בשנה, לבדוק שלושה נתונים – דמי הניהול מההפקדה, דמי הניהול מהצבירה ומסלול ההשקעה – ולשאול אם הם עדיין מתאימים. עשר הדקות האלה עשויות להיות המשתלמות ביותר שתשקיעו השנה.

החישובים בכתבה נועדו להמחשה בלבד ואינם מהווים ייעוץ פנסיוני. התשואה ומקדם ההמרה בפועל עשויים להיות שונים.