רשות ניירות ערך בראשות היו”ר ענת גואטה, עורכת בימים אלו רפורמה לצמצום מספר קרנות הנאמנות, על מנת להפסיק את תופעת “הקרן הכוכבת” שקיימת כבר שנים ארוכות בענף. הרפורמה צפויה לצמצם ב-10% את מספר קרנות הנאמנות, כאשר בתי ההשקעות אשר מנהלים קרנות יערכו תהליך של מיזוגים בין הקרנות הדומות.
ריבוי של קרנות דומות
מהי הבעיה עליה הרפורמה באה לענות? קרנות הנאמנות מסווגות לפי קטגוריות שונות, על פי מדיניות ההשקעה שלהן. למשל: קרנות גמישות 20/80 להשקעה ב-20% מניות ו-80% אג”ח, קרנות אג”ח, קרנות מנייתיות, קרנות המשקיעות בסקטורים מסוימים או במדינות מסוימות, ועוד.
כאשר גוף פותח קרן נאמנות, עליו לחכות ולהציג תשואות עקביות גבוהות על מנת שהקרן תדורג במערכות הדירוג של הבנקים ותומלץ לציבור על ידי היועצים. בשוק התפתחה הפרקטיקה הבאה: גופים פתחו מספר קרנות בכל קטגוריה, עם הבדלים בתהמיל ההשקעות שלהן, לפי מה שמותר במדיניות ההשקעה.
כך למשל, אם מדיניות ההשקעה של הקרן היא עד 30% מניות, נפתחו שלוש קרנות בקטגוריה זו: אחת עם 10% מניות, אחת עם 20% מניות ואחת עם 30% מניות. כך, כמעט בכל תרחיש בשווקים, לפחות אחת הקרנות תדורג גבוה במערכי היעוץ של הבנקים וניתן יהיה לפרסם ולשווק אותה ללקוחות כ”קרן כוככבת” מצטיינת בקטגוריה.
“היה קושי להשוות בין הקרנות”
הציבור שאיננו בקיא בניואנסים ומחפש להשקיע בקרן בקטגוריה מסוימת, רואה פרסומים על הצלחת אותו בית השקעות בניהול קרן בקטגוריה שהוא בחר ויכול למעשה לקנות דווקא את הקרן בעלת הביצועים הגרועים המשתייכת לקטגוריה כיוון ששלושת הקרנות בסך הכל די דומות בנראות שלהן.
“תופעת ריבוי קרנות נאמנות בעלות מאפיינים דומים יצרה קשיים, כגון: בלבול וקושי בקבלת החלטת השקעה וקושי להשוות ולבחון את ביצועי הקרנות”, מציינים ברשות לניירות ערך.
על פי המתווה החדש, במהלך החודשים הקרובים יבצעו גופי ההשקעות מיזוגים בין קרנות, מדיניות ההשקעות שלהן תותאם לקריטריונים החדשים שפרסמה הרשות, וכתוצאה מכך יפחת מספרן של קרנות דומות בכל סיווג של אפיק השקעה.
המתווה החדש: דיוק אפיק ההשקעה
הרפורמה למעשה כוללת שלושה היבטים עיקריים: עדכון ודיוק סיווגי אפיקי ההשקעה של קרנות הנאמנות, הוספת סיווגים בקטגוריות ותתי קטגוריות נוספות אשר ישקפו באופן מיטבי את ההבדלים בין הקרנות השונות, והגבלת מספר קרנות הנאמנות שינוהלו תחת כל סיווג של קרן.
במקביל לכך, יועצי ההשקעות בבנקים ידרשו לתת משקל למדידת ביצועים ארוכי טווח של קרנות נאמנות, שלא יפחתו משלוש שנים. כיום מערכות הדירוג של מרבית הבנקים כבר מותאמות למודל זה ומודדות את ביצועי הקרנות לטווח של לפחות שלוש שנים.
“הרפורמה תפשט את הבחירה”
המתווה יחול על קרנות אקטיביות, כלומר על קרנות בהן למנהל הקרן קיימת גמישות לבחירת נכסי הקרן בהתאם למדיניות השקעה מוצהרת (בניגוד לקרנות פאסיביות אשר עוקבות אחרי מדד ידוע מראש ולקרנות כספיות אשר משקיעות באפיקים סולידיים לטווח קצר).
לפי נתוני הרשות לניירות ערך, כיום קיימות 1,154 סוגי קרנות אקטיביות, שמנהלות שווי נכסים כולל של 208 מיליארד שקל, כאשר כאמור, הרפורמה צפויה לצמצם כ-10% מהקרנות, שיתמזגו לתוך קרנות דומות באותה הקטגוריה.
יו”ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה ציינה: “קרנות נאמנות הן מוצר השקעה ציבורי מובהק ואחד ממכשירי ההשקעה הנפוצים ביותר בקרב הציבור. היום אנו מבשרים על רפורמה שתפשט את הליך קבלת החלטת השקעה בקרן נאמנות ותקל על המשקיע בבחירת אפיק ההשקעה המתאים עבורו”.
