ישראלים הם אנשים מתוחכמים ומתקדמים, אבל גם אצלנו, יש כמה דברים שלא מדברים עליהם בציבור ובטח לא מפרסמים בפייסבוק. יש מי שלעולם לא יגלה את גילו המדויק או את המשקל שלו, אבל כמעט כולנו מעדיפים לשמור בסוד פרט מרכזי עוד יותר: המספר שנקוב בתלוש השכר שלנו.
במשך שנים חינכו אותנו שלא מנומס לדבר על כסף, ובוודאי שלא לשאול מישהו אחר כמה הוא מרוויח. ועדיין, כולנו היינו רוצים להציץ בתלוש השכר של אחרים, כדי לדעת איפה מרוויחים טוב ואיפה פחות, באיזה מקצוע כדאי לבחור – והאם השכן שלנו מרוויח יותר או פחות מאיתנו.
דיווחים של גולשים אנונימיים
הסקרנות הגדולה הזו היא גם הסיבה להצלחה האדירה של דף הפייסבוק “וידויי שכר“, שהוקם לפני כשנה וחצי אבל צבר תאוצה ופופולריות מרשימה, עם יותר מ-100 אלף עוקבים. כמעט מדי יום מתפרסמים בדף וידויים שחושפים את השכר של בעל מקצוע מסוים (לאחר אימות מול תלוש), תוך שהוא שומר על אנונימיות.
חשוב לציין שהפוסטים מקיפים, ולא כוללים רק את המספר שבשורה התחתונה, אלא נתונים רבים נוספים, כמו הוותק בתפקיד ובחברה, שנות הניסיון, אחוזי המשרה, ההשכלה, הגיל, הישוב בו ממוקם מקום העבודה והמגדר. בנוסף, מופיעים בפוסטים נתונים על תנאים נלווים לשכר, כגון קרן השתלמות, נסיעות, מתנות לחגים, חופשות ועוד.
כיצד אוספים בדף את המידע?
השיטה פשוטה – גולשים אנונימיים מעבירים את תלוש השכר שלהם בהודעה פרטית, תוך הסכמה לפרסום הנתונים, ללא שמם. לכן, ברוב הפוסטים, אם לא בכולם, מובהר לקוראים כי המידע “אומת עם תלוש”.
תחום ההייטק הוא המתגמל ביותר ברשימת הווידויים עם לא מעט מדווחים שמרוויחים 30 אלף שקל ומעלה ובנוסף מקבלים תנאים נלווים כמו אופציות, תן ביס, משכורות בונוס ועוד.
אחד הפוסטים שעלה בקבוצה ממחיש את התופעה: מהנדס רשת (Network Engineer), בעל ניסיון של 6 שנים וותק של חצי שנה בתפקיד, דיווח כי הוא מרוויח 32,000 ₪ בחודש בחברת הייטק בתל אביב. בנוסף, הוא קיבל אופציות של החברה בשווי של 130,000 דולר ומדי שנה מקבל בונוסים בגובה של עד 3 משכורות. ואם זה לא מספיק, ראוי לציין כי האנונימי אינו בעל השכלה פורמלית בתחום ואין לו שום תואר אקדמי.
האח המוסמך שמרוויח 20,000 בחודש
אבל ב”וידויי שכר” לא מדברים רק על הייטק ועל משכורות מפוצצות, ובדף אפשר למצוא מגוון רחב בהרבה של מקצועות. לפעמים הנתונים מפתיעים למדי, ומנוגדים לכל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על הכלכלה הישראלית. פוסטים רבים מצליחים לגרוף מאות תגובות ואף יותר, מה שרק מדגיש את העניין שמספרים אלה מעוררים בקרב הישראלים.
כך למשל, בפוסט שהביא את פרטיו של אח מוסמך, נכתב כי שכרו החודשי הוא 20 אלף שקלים ברוטו, כולל כוננות ושעות נוספות. לפי הפוסט, מדובר באח עם ותק של שנה וחצי בתפקיד, שעובד בבית החולים הרצפלד ומשתכר בין 17,000 ל-25,000 שקל בחודש. הוא עובד 40 שעות בשבוע, בנוסף לשעות כוננות, ומקדיש יום אחד בשבוע ללימודים. המעסיק משתתף במימון הדיור שלו, מסבסד את ארוחותיו וגם את הטלפון שלו.
כמה שווה הגנה על המדינה?
בפוסט מעניין אחר, הופיעו פרטיו של מ”פ קרבי בדרגת רס”ן. בגיל 28 שכר הברוטו שלו הוא כ-25 אלף שקל, כשהנטו הוא כ-16,400. בנוסף, הוא זכאי לקופת גמל, קרן השתלמות, פנסיה, רכב צמוד, עזרה בשכר דיור, רפואה ומזון. כמובן ששעות העבודה אינן מוגבלות – והוא נדרש להיות זמין מסביב לשעון.
הפוסט גרר דיון מעניין בתגובות על פערי השכר בין המשרתים בקבע לבין בני גילם שיצאו לשוק האזרחי, ויכולים להרוויח הרבה יותר בתפקידים בהייטק. המגיבים תהו האם למי שמגן על המדינה לא מגיע להרוויח יותר; אבל אחרים הזכירו להם כי עבור משרתי קבע הפורשים בגיל 45, תנאי הפרישה עדיין מפנקים.
על הצד השני של הסקאלה מעיד פוסט של עובדת מעבדה בבית חולים, שבגיל 30 ועם תואר שני במדעי הרפואה, מגיעה לשכר ברוטו של 6,300 שקל בלבד – ב-100% משרה. זאת, כשהיא עובדת גם בשישי ושבת, ואפילו לא מקבלת מהמעסיק מימון לנסיעות. גם על הארוחות בחדר האוכל של בית החולים, היא נדרשת לשלם סכום סמלי.
כמעט 500 תגובות נרשמו לפוסט זה, רבות מהן של עובדים באותו תחום שהעידו שאכן, תנאי השכר של עובדי המעבדה גרועים ביותר. אחרים התייחסו להשכלה המקצועית ולניסיון של אותה עובדת, והציעו לה משרות מתגמלות יותר, במגזר הפרטי.
דוגמאות אלה הן רק על קצה המזלג, שכן נדמה שבעמוד יש ייצוג כמעט לכל תפקיד ומשרה בישראל, מהוראה ותומכי הוראה, אבטחה, הנדסה על תחומי ההתמחות השונים, משפטים ועריכת דין, ניהול משרד, מקצועות הרפואה וכמובן – כל משרות ההייטק לגוניהן, שכמעט תמיד, מעוררות את היצרים עם תגובות של קנאה טהורה, לצד הערות בסגנון “גם אתם יכולים”.
כתבות נוספות:
