כל שאלה שמקלידים לצ’אט, כל תמונה שנוצרת בבינה מלאכותית וכל קובץ שעולה לענן עוברים דרך מבנים ענקיים וחסרי חלונות, מלאים בשרתים שפועלים בלי הפסקה. המבנים האלה – מרכזי נתונים, או דאטה סנטרים – הפכו בשנים האחרונות לאחד הצרכנים הגדולים של חשמל בעולם. ביולי 2026 הם הבהילו גם את ישראל: רשות החשמל הודיעה על עצירה של 140 יום בטיפול בבקשות לחבר חוות שרתים חדשות לרשת.

הסיבה למהלך החריג היא מספר אחד: לפי הדיווחים, היקף בקשות החיבור של חוות שרתים הגיע לכ-27,000 מגה-וואט – יותר מכל הצריכה של ישראל בשיא של יום חם באוגוסט, שעמדה על כ-17,000 מגה-וואט. גם אם רק חלק קטן מהבקשות יתממש, מדובר בשינוי דרמטי במשק החשמל. ומה שקורה כאן הוא חלק ממגמה עולמית, שמגיעה בסופו של דבר גם לחשבון החשמל הביתי.

כמה חשמל צורך עידן ה-AI?

לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA), מרכזי הנתונים בעולם צרכו ב-2024 כ-415 טרה-וואט שעה – כ-1.5% מצריכת החשמל העולמית. עד 2030, לפי התחזית של הסוכנות, הצריכה צפויה להכפיל את עצמה ולהגיע לכ-945 טרה-וואט שעה, בערך כמו צריכת החשמל השנתית של יפן כולה. המנוע העיקרי של הזינוק הוא הבינה המלאכותית: אימון של מודלים גדולים והפעלתם עבור מיליוני משתמשים מחייבים שבבים חזקים במיוחד, שצורכים הרבה יותר חשמל מהשרתים הרגילים.

ארצות הברית מובילה את המגמה, ולפי ה-IEA היא צפויה להוסיף כ-240 טרה-וואט שעה של צריכה עד 2030, וסין כ-175 טרה-וואט שעה. אלא שהבעיה אינה רק בכמות. דאטה סנטר גדול מבקש כמות עצומה של חשמל במקום אחד ובבת אחת, ורשת החשמל – שתוכננה לגדול בהדרגה, עם התפתחות הערים והתעשייה – מתקשה להדביק את הקצב.

איך זה מגיע לחשבון שלכם?

בארצות הברית כבר רואים את ההשפעה. ברשת PJM, שמספקת חשמל למדינות רבות במזרח ארה”ב, זינקו במכרזים האחרונים מחירי ה”קיבולת” – התשלום שמבטיח שיהיה מספיק ייצור בשעות השיא. לפי הערכה של Monitoring Analytics, הגוף שמפקח באופן עצמאי על השוק, מרכזי הנתונים היו אחראים לכ-63% מעליית המחירים במכרז לשנים 2025/2026 – תוספת של כ-9.3 מיליארד דולר, שמשולמת בסופו של דבר גם בחשבונות של משקי הבית.

בישראל התמונה שונה, כי מחירי החשמל לצרכן הביתי נקבעים בפיקוח של רשות החשמל. אבל העיקרון דומה: אם ייבנו תחנות כוח, קווי הולכה ותחנות משנה כדי לשרת חוות שרתים, מישהו יצטרך לממן אותם. לפי חברת ניהול המערכת נגה, החיבורים שכבר התחייבה אליהם, כ-1,500 מגה-וואט, יהוו כ-10% מצריכת החשמל של ישראל בתחילת העשור הבא. בנגה מדגישים שהשאלה אינה אם להקים דאטה סנטרים בישראל, אלא איך לחלק משאבי תשתית מוגבלים בין כל צורכי המשק.

הפתרון הראשון: לצרוך פחות

הדרך הזולה ביותר להתמודד עם הבעיה היא לצרוך פחות חשמל על כל חישוב. דור חדש של שבבים מבצע יותר פעולות על כל וואט, ותוכנה יעילה יותר מקטינה את כמות החישוב שנדרשת למודל. במקביל, חלק ניכר מהחשמל בדאטה סנטר הולך לא לשרתים עצמם אלא לקירור שלהם, ולכן חברות עוברות לקירור נוזלי – מים או נוזלים מיוחדים שזורמים ישירות אל השבבים – במקום מזגנים ענקיים שמקררים את כל האולם.

הפתרון השני: לבנות במקום הנכון

מיקום הוא חצי מהפתרון. מרכזי נתונים שנבנים במדינות קרות, כמו בסקנדינביה, נהנים מקירור טבעי של אוויר חיצוני, ולעיתים גם מאנרגיה מתחדשת זולה ממים ורוח. חברות אחרות מקימות חוות שרתים סמוך לשדות סולאריים ולתחנות כוח, כדי לחסוך בקווי הולכה. ויש גם רעיון שתופס תאוצה: לנצל את החום שהשרתים פולטים כדי לחמם בתים, כפי שכבר נעשה בכמה ערים בצפון אירופה.

ישראל, עם קיץ חם ושטח מוגבל, נמצאת בעמדה פחות נוחה. מנגד, יש בה שמש בשפע, ולא מעט חברות טכנולוגיה שעוסקות באגירת אנרגיה ובניהול רשת – שניים מהתחומים שהביקוש להם צפוי לגדול יחד עם חוות השרתים.

הפתרון השלישי: חזרה לגרעין

ענקיות הטכנולוגיה כבר לא מחכות לרשת. מיקרוסופט חתמה ב-2024 על הסכם עם חברת Constellation להפעלה מחדש של כור בתחנת הכוח הגרעינית ת’רי מייל איילנד בפנסילבניה, כדי לספק חשמל למרכזי הנתונים שלה. גוגל חתמה על הסכם עם Kairos Power לרכישת חשמל מכורים גרעיניים קטנים (SMR), ואמזון השקיעה בחברת X-energy, שמפתחת כורים מהסוג הזה. הכורים הקטנים אמורים להיות זולים ומהירים יותר לבנייה מתחנות גרעיניות מסורתיות – אבל רובם עדיין בשלבי פיתוח ורישוי, והראשונים צפויים לפעול רק לקראת סוף העשור.

לצד הגרעין, החברות חותמות גם על הסכמי רכש גדולים של אנרגיה סולארית ורוח, ומשלבות סוללות ענק שמאפשרות לאגור חשמל בשעות היום ולהשתמש בו בלילה. ויש גם פתרון פשוט יותר: גמישות. דאטה סנטר שמסכים להוריד צריכה בשעות שבהן הרשת עמוסה – למשל לדחות משימות חישוב שאינן דחופות – מקל על כולם, ויכול לקבל חיבור מהר יותר.

מה זה אומר למשקיעים?

הצמא לחשמל יצר שוק שלם סביב הבינה המלאכותית. מעבר לחברות השבבים והענן, גם חברות חשמל, יצרניות ציוד לרשת – שנאים, כבלים ומערכות קירור – וחברות אנרגיה גרעינית ואגירה נהנו בשנים האחרונות מעניין גובר של משקיעים. בחלק מהמקרים, הציפיות כבר מגולמות במחיר.

כמו בכל טרנד, כדאי לזכור שהתחזיות לצריכת החשמל של מרכזי הנתונים כוללות אי ודאות גדולה – וה-IEA עצמה מציינת זאת. שבבים יעילים יותר עשויים לצמצם את הביקוש, ומנגד, שימוש רחב יותר בבינה מלאכותית עשוי להגדיל אותו. מי שרוצה להיחשף לתחום יכול לעשות זאת דרך קרנות מחקות רחבות, ולא דרך הימור על חברה אחת.

הבינה המלאכותית אינה רק תוכנה. היא תעשייה כבדה שצורכת חשמל, מים ושטח – ומי שיפתור את בעיית האנרגיה שלה, יקבע במידה רבה גם את קצב ההתקדמות שלה.

המידע בכתבה מבוסס על נתוני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA), על פרסומים של נגה ועל דיווחים בתקשורת. הכתבה אינה מהווה ייעוץ השקעות.