ב-19 באוקטובר 1987, בתוך יום מסחר אחד, צנח מדד הדאו ג’ונס בכ-22.6%. זו הירידה היומית הגדולה ביותר בתולדותיו, גדולה כמעט פי שניים מכל יום במפולת של 1929. ובכל זאת, מי שהחזיק אז מניות וחיכה, ראה את המדד חוזר לשיא בתוך פחות משנתיים. ההיסטוריה של שוק ההון מלאה ברגעים כאלה – ומכל אחד מהם אפשר ללמוד משהו.

משברים בשוק ההון אינם חריגים. הם חלק קבוע מהדרך, וחוזרים בכל עשור בצורה אחרת. ההבדל ביניהם הוא בסיבה, בעומק הירידה ובזמן שנדרש להתאושש. סקרנו את המשברים הגדולים של מאה השנים האחרונות.

1929: המפולת שהולידה את השפל הגדול

המשבר הגדול מכולם. אחרי עשור של אופוריה ושל קנייה במינוף, החלו המכירות ב”יום חמישי השחור”, 24 באוקטובר 1929, ובימים שאחריו נרשמו ירידות של יותר מ-10% ביום. מהשיא של ספטמבר 1929 ועד השפל של 1932 איבד הדאו ג’ונס כ-89% מערכו. המשבר הפך לשפל הגדול, עם אלפי בנקים שקרסו ואבטלה של כרבע מכוח העבודה בארצות הברית. המדד חזר לשיא רק ב-1954.

1973-1974: משבר הנפט

במלחמת יום הכיפורים הטילו מדינות ערב חרם נפט על ארצות הברית ומדינות נוספות, ומחיר הנפט זינק פי ארבעה בתוך חודשים ספורים. השילוב של אנרגיה יקרה, אינפלציה גבוהה ומיתון הוביל לירידה של כ-48% במדד S&P 500 בין תחילת 1973 לסוף 1974. המשבר הזה הוליד מונח חדש בכלכלה – “סטגפלציה”, צמיחה נמוכה לצד אינפלציה גבוהה.

1983: משבר מניות הבנקים בישראל

גם לישראל יש משבר משלה. במשך שנים ויסתו הבנקים הגדולים את מחירי המניות של עצמם, ודחפו אותן לעלייה קבועה שהפכה אותן לחיסכון “בטוח” בעיני הציבור. באוקטובר 1983 הבועה התפוצצה: הציבור מיהר למכור, הבנקים כבר לא הצליחו לתמוך במחירים, והבורסה בתל אביב נסגרה לכשבועיים וחצי. המדינה נאלצה להתערב ב”הסדר מניות הבנקים”, שעלה לקופה הציבורית מיליארדי דולרים והפך את המדינה לבעלת השליטה ברוב הבנקים הגדולים.

1987: יום שני השחור

המפולת של 1987 הייתה מהירה ומפתיעה במיוחד. ב-19 באוקטובר ירד הדאו ג’ונס בכ-22.6% ביום אחד, בלי אירוע כלכלי דרמטי שהסביר זאת. חלק מהאשמה הוטל על מערכות מסחר ממוחשבות, שמכרו אוטומטית כשהמחירים ירדו והאיצו את הנפילה. בעקבות המשבר הונהגו “מפסקי זרם” – עצירה אוטומטית של המסחר בירידות חדות. והחדשות הטובות: הכלכלה לא נכנסה למיתון, והשוק חזר לשיא בתוך פחות משנתיים.

2000: התפוצצות בועת הדוט-קום

בסוף שנות התשעים, כל חברה שהוסיפה “.com” לשמה זכתה לשווי של מיליארדים, גם בלי רווחים ולפעמים גם בלי הכנסות. מדד הנאסד”ק, שמרכז את מניות הטכנולוגיה, עלה פי חמישה בתוך כחמש שנים. במרץ 2000 התחילה הנפילה, ועד אוקטובר 2002 איבד המדד כ-78% מערכו. חברות רבות נעלמו לגמרי, ולנאסד”ק לקח 15 שנה לחזור לשיא של 2000.

2008: המשבר הפיננסי העולמי

המשבר של 2008 התחיל בשוק המשכנתאות האמריקאי, שבו ניתנו הלוואות לרוכשים שלא יכלו להחזיר אותן, ונארזו למוצרים פיננסיים מורכבים שנמכרו למשקיעים בכל העולם. כשמחירי הבתים התחילו לרדת, המוצרים האלה איבדו מערכם, והמערכת הבנקאית כולה נקלעה למשבר. ב-15 בספטמבר 2008 קרס בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. מדד S&P 500 צנח בכ-57% מהשיא של אוקטובר 2007 ועד מרץ 2009, וחזר לשיא רק ב-2013.

2020: מפולת הקורונה

המפולת המהירה בהיסטוריה. עם התפשטות מגפת הקורונה וסגירת כלכלות שלמות, ירד מדד S&P 500 בכ-34% בתוך כחודש אחד בלבד – מ-19 בפברואר ועד 23 במרץ 2020. אבל גם ההתאוששות הייתה מהירה במיוחד: בזכות הזרמת כספים חסרת תקדים של הבנקים המרכזיים והממשלות, המדד חזר לשיא כבר באוגוסט באותה שנה.

מה המשברים מלמדים?

כשמסתכלים על כל המשברים יחד, עולים כמה דפוסים חוזרים. רוב המפולות הגדולות קדמה להן תקופה של אופוריה, ולעיתים קרובות גם של מינוף גבוה – מהקנייה במרג’ין של 1929 ועד המשכנתאות של 2008. משך ההתאוששות השתנה מאוד: מחודשים ספורים ב-2020 ועד עשרים וחמש שנה אחרי 1929. וכמעט תמיד, מי שמכר בפאניקה בשפל, הפסיד את העליות שבאו אחריו.

השיעור החשוב ביותר הוא אולי הפשוט ביותר: אי אפשר לדעת מתי יגיע המשבר הבא, ולכן צריך להיות מוכנים אליו מראש. תיק מפוזר, כסף לטווח קצר שאינו מושקע בבורסה, ומינוף זהיר – אלה הכלים שמאפשרים לעבור משבר בלי להיאלץ למכור בדיוק ברגע הגרוע ביותר.

שוק ההון ידע מפולות קשות, ויידע עוד. אבל לאורך מאה שנה, אחרי כל אחת מהן הוא חזר וטיפס לשיאים חדשים – ומי שזוכר את זה ברגעי הפאניקה, נמצא בצד הנכון של ההיסטוריה.

המידע בכתבה הוא היסטורי וכללי ואינו מהווה ייעוץ השקעות. תשואות העבר אינן מבטיחות תשואות בעתיד.