לפתוח חשבון מסחר ולקנות מניה של אפל או קרן שעוקבת אחרי מדד S&P 500 לוקח היום כמה דקות, מהטלפון, מכל מקום בארץ. הקלות הזו היא חלק מהסיבה שמשקיעים ישראלים רבים מחזיקים היום חלק גדול מהתיק שלהם בוול סטריט. אלא שמאחורי הלחיצה על “קנה” מסתתרים כמה מנגנונים – עמלות, המרות, דיווח למס ואפילו מס עיזבון אמריקאי – שמשפיעים על התשואה לא פחות מבחירת המניה.

השוק האמריקאי הוא הגדול והנזיל בעולם, ואין סיבה שמשקיע ישראלי לא ייהנה ממנו. אבל ההחלטה החשובה אינה רק מה לקנות, אלא גם דרך מי ובאיזה מבנה. ההבדלים בין הדרכים השונות להשקיע עשויים להגיע לאחוזים מהתשואה – ובמקרה של מס העיזבון, לסכומים גדולים בהרבה.

בנק, בית השקעות או ברוקר בחו”ל

יש שלוש דרכים עיקריות לקנות מניות אמריקאיות מישראל: דרך חשבון ניירות ערך בבנק, דרך בית השקעות או פלטפורמת מסחר ישראלית, או דרך ברוקר זר. בבנק ובגוף הישראלי יש יתרון בולט – הם מנכים את מס רווחי ההון בישראל באופן אוטומטי, ובדרך כלל אין צורך בהגשת דוח שנתי רק בגלל ההשקעות. החיסרון הוא העמלות, שבחלק מהבנקים גבוהות יחסית.

ברוקר זר מציע לרוב עמלות נמוכות בהרבה, אבל אינו מנכה מס ישראלי. האחריות לדווח ולשלם את המס עוברת למשקיע, וזה כולל בדרך כלל הגשת דוח שנתי לרשות המסים. כדאי להביא בחשבון גם את עלות הליווי של רואה חשבון, ולבדוק את רמת הפיקוח ואת ההגנה על הכספים אצל הברוקר.

העמלות הקטנות שגדלות

כשבוחנים עמלות, כדאי להסתכל על כל השכבות: עמלת קנייה ומכירה, דמי משמרת או דמי ניהול חשבון, ועמלת המרה של שקלים לדולרים. המרת המט”ח היא העמלה הסמויה ביותר: חלק מהגופים ממירים לפי שער שרחוק מהשער היציג, וההפרש מצטבר עם כל הפקדה ומשיכה. ומשקיע שמפקיד סכומים קטנים מדי חודש צריך לשים לב לעמלת המינימום – עמלה קבועה על כל פעולה עלולה לשחוק אחוזים ניכרים מהשקעה קטנה.

המס: 25% בישראל, ומה עם ארה”ב

על רווח ממכירת מניות משלם תושב ישראל מס רווחי הון בשיעור 25% מהרווח הריאלי. ארה”ב אינה גובה מס על רווחי ההון של משקיע זר כזה, אבל על דיבידנדים היא כן מנכה מס במקור. כאן נכנס לתמונה טופס W-8BEN: משקיע שמילא אותו נהנה משיעור ניכוי של 25% לפי אמנת המס בין ישראל לארה”ב, במקום 30%. המס ששולם בארה”ב מקוזז מול המס בישראל, כך שבדרך כלל לא משלמים פעמיים.

וגם הפסד יכול לעזור. הפסד ממכירת מניה אחת אפשר לקזז מול רווח ממניה אחרת באותה שנה, וכך להקטין את המס – גם כשהמניות מוחזקות בחשבונות שונים, באמצעות דיווח לרשות המסים.

מס העיזבון: הסיכון שכמעט אף אחד לא מכיר

זו אולי הנקודה החשובה ביותר בכתבה. ארה”ב גובה מס עיזבון על נכסים אמריקאיים של משקיעים זרים שנפטרו – ומניות וקרנות סל אמריקאיות נחשבות נכס אמריקאי. עבור מי שאינו תושב ארה”ב, הפטור עומד על 60 אלף דולר בלבד, ומעליו המס עשוי להגיע לעשרות אחוזים מהשווי. בין ישראל לארה”ב אין אמנה שמגנה מפני מס העיזבון.

הדרך הנפוצה להתמודד עם הסיכון היא להשקיע במדדים אמריקאיים דרך קרנות שאינן רשומות בארה”ב – למשל קרנות סל שנסחרות באירופה ועוקבות אחרי אותם מדדים, או קרנות מחקות ישראליות. כך נחשפים לשוק האמריקאי בלי להחזיק נכס אמריקאי ישיר. מי שמחזיק סכום משמעותי במניות אמריקאיות כדאי שיתייעץ עם רואה חשבון שמכיר את הנושא.

הטעויות הנפוצות

הטעות הראשונה היא לבחור ברוקר רק לפי עמלת הקנייה, בלי לבדוק את עמלות ההמרה ודמי המשמרת. השנייה היא להזניח את הדיווח: מי שמחזיק חשבון אצל ברוקר זר ולא מדווח על הרווחים, עלול להיתקל בקנסות ובריבית. השלישית היא ריכוז – תיק שכולו כמה מניות טכנולוגיה אמריקאיות חשוף לסיכון גבוה, גם בתקופות שבהן השוק עולה.

מי שמשקיע עשר דקות בהבנת העמלות והמיסוי עשוי להרוויח מזה יותר מכל טיפ על מניה חמה. בוול סטריט, כמו בכל שוק, מה שנשאר בכיס חשוב יותר ממה שמופיע על המסך.

המידע בכתבה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ השקעות או ייעוץ מס. לפני השקעה מומלץ להתייעץ עם בעל רישיון ועם רואה חשבון.