בכל חודש זה קורה באותו אופן: המשכורת נכנסת, החשבון חוזר ליתרה חיובית ליום או יומיים – ואז, אחרי חיוב האשראי ושכר הדירה, הוא צולל שוב אל מתחת לאפס. במשפחות רבות המינוס הפך לחלק קבוע מהחיים, כמעט כמו חשבון החשמל. רק שבניגוד לחשבון החשמל, אף אחד לא שולח עליו חשבונית מסודרת, ורוב האנשים לא יודעים כמה הוא עולה להם.

מסגרת האשראי בעו”ש נועדה לגשר על פערים קצרים בין הכנסות להוצאות. כשהיא הופכת לחוב קבוע, היא הופכת גם לאחת ההלוואות היקרות ביותר שאפשר לקחת. הסיבה פשוטה: הריבית על המינוס גבוהה בדרך כלל בהרבה מהריבית על הלוואה רגילה, והיא מחושבת על כל יום שבו החשבון ביתרת חובה.

כמה זה עולה בפועל?

הריבית על מסגרת האשראי נקבעת לרוב כריבית הפריים ועוד מרווח, שתלוי בבנק ובלקוח. אחרי החלטת הריבית של בנק ישראל באוקטובר 2026, שהותירה את הריבית במשק על 3.25%, ריבית הפריים עומדת על 4.75%. ניקח לדוגמה לקוח שמחזיק מינוס קבוע של 15 אלף שקל, בריבית של פריים ועוד 5% – כלומר 9.75% בשנה. החשבון: כ-1,460 שקל בשנה בריבית בלבד, בלי להחזיר שקל מהחוב עצמו. ואם המינוס נמשך חמש שנים, מדובר בכ-7,300 שקל.

והחשבון מחמיר אצל מי שחורג מהמסגרת המאושרת. על חריגה כזו הבנקים גובים לעיתים ריבית גבוהה יותר, וחריגות חוזרות עלולות לפגוע גם בדירוג האשראי – ולייקר משכנתא או הלוואה בעתיד.

למה קשה כל כך לצאת?

המינוס הוא חוב בלי לוח סילוקין. בהלוואה רגילה יש החזר חודשי קבוע, והחוב קטן עם הזמן. במינוס אין שום מנגנון כזה: כל עוד ההוצאות שוות להכנסות, החוב נשאר במקומו, והריבית ממשיכה לרוץ. רבים גם לא רואים אותו – הוא מופיע כמספר שלילי בחשבון, ולא כהלוואה שצריך להחזיר.

הלוואה לאיחוד: מתי זה משתלם?

אחת הדרכים לצאת מהמינוס היא לקחת הלוואה בריבית נמוכה יותר, לכסות איתה את החוב ולהחזיר אותה בתשלומים קבועים. אם ריבית ההלוואה נמוכה מריבית המינוס, החיסכון מיידי – ובנוסף נוצר לוח סילוקין שמבטיח שהחוב באמת ייגמר. הלוואה בערבות קרן השתלמות או בביטחון של חיסכון קיים, למשל, ניתנת לרוב בריבית נמוכה יחסית.

אבל הלוואה לאיחוד עובדת רק בתנאי אחד: שהמינוס לא יחזור. מי שמכסה את המינוס בהלוואה וממשיך להוציא כמו קודם, ימצא את עצמו עם שני חובות – ההלוואה החדשה ומינוס חדש. לכן לפני שלוקחים הלוואה, כדאי להבין למה נוצר המינוס מלכתחילה.

לבדוק לאן הולך הכסף

הצעד הראשון ביציאה מהמינוס הוא תמונה מלאה של ההוצאות. רוב הבנקים וחברות האשראי מציעים היום פילוח אוטומטי של ההוצאות באפליקציה, ואפשר גם לעבור ידנית על דפי החשבון של שלושת החודשים האחרונים. במקרים רבים מתגלים מנויים שנשכחו, ביטוחים כפולים או עמלות מיותרות – הוצאות קטנות, שיחד מצטברות למאות שקלים בחודש.

להזיז את מועד החיוב

צעד פשוט שעוזר לרבים הוא להזיז את מועד החיוב של כרטיס האשראי, כך שיחול אחרי כניסת המשכורת ולא לפניה. השינוי לא מקטין את ההוצאות, אבל הוא מונע ימים של מינוס בכל חודש – וחוסך ריבית. במקביל, כדאי לבקש מהבנק להוריד את ריבית המסגרת. כמו בכל מוצר פיננסי, הריבית ניתנת למשא ומתן, במיוחד ללקוח עם משכורת קבועה, ובמיוחד כשמגיעים עם הצעה מבנק אחר.

לקבוע תאריך יעד

יציאה מהמינוס היא פרויקט, לא החלטה של רגע. כדאי לקבוע סכום חודשי שמוקדש להקטנת החוב, גם אם הוא קטן, ולצמצם בהדרגה את מסגרת האשראי עצמה – כך שלא יהיה לאן לחזור. מי שהחוב גדול ומרגיש שאינו שולט בו, יכול לפנות לייעוץ כלכלי למשפחות, שניתן גם בחינם בכמה עמותות וגופים ציבוריים.

המינוס אינו גזירת גורל. הוא חוב יקר, ומרגע שמתייחסים אליו כמו לחוב – עם תוכנית, תאריך יעד ומשא ומתן על הריבית – אפשר לסגור אותו, ולהתחיל לחסוך את הכסף שהלך עד עכשיו לבנק.

המידע בכתבה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ פיננסי. הריביות בפועל משתנות בין הבנקים והלקוחות.